צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם (המכונה "המצווה") קובע כיצד יחולק רכושו ונכסיו לאחר מותו.
צוואה מאפשרת למצווה לשלוט על אופן חלוקת עזבונו ולוודא שהנכסים יעברו ליורשים שהוא בחר, ולא בהתאם לכללי חוק הירושה, הקובע את סדר הירושה במקרה שאין צוואה.  

קראו גם – איך להתנגד לצוואה

מהי מטרת הצוואה?

• להבטיח שהרכוש יעבור למי שהמצווה רוצה.
• למנוע מחלוקות בין יורשים.
• לאפשר הוראות מיוחדות (כמו תנאים לירושה, ניהול עיזבון, מתן תרומות וכו').
•  להגן על בני משפחה במצבים מיוחדים (למשל, שמירה על בן/בת זוג, ילדים קטינים, או יורשים עם צרכים מיוחדים).

איזה סוגי צוואות יש?

צוואה נוטריונית

צוואה נוטריונית היא צוואה הנערכת בפני נוטריון אשר מאשר את זהות המצווה, את כשירותו המשפטית ואת רצונו החופשי.
מדובר באחת הצוואות החזקות ביותר מבחינה משפטית, כיוון שהנוטריון משמש כגורם רשמי המאשר את נכונות הצוואה.

כיצד מבוצעת?

• המצווה מוסר לנוטריון את הצוואה בכתב או בעל פה.
• הנוטריון מאשר בחתימתו כי המצווה היה בהכרה מלאה ופעל מרצון חופשי.
• אם הצוואה נערכת בעל פה, הנוטריון מתעד את דברי המצווה במסמך חתום.

צוואה הדדית

צוואה הדדית היא צוואה שנערכת בין בני זוג, ובה הם קובעים הוראות זהות או תלויות זו בזו.
מטרתה היא למנוע מצב שבו אחד מבני הזוג משנה את הצוואה לאחר פטירת האחר.

כיצד מבוצעת?

• שני בני הזוג חותמים על הצוואה יחד, לרוב בנוכחות עדים.
• היא יכולה להיות "משותפת" (במסמך אחד) או "הדדית" (שני מסמכים זהים).
• ניתן לכלול הוראות למניעת שינויים בצוואה לאחר פטירת אחד מבני הזוג.

צוואה בעדים

צוואה בעדים היא הסוג הנפוץ והמקובל ביותר של צוואה.
מדובר בצוואה כתובה, אשר נחתמת בנוכחות שני עדים שאינם יורשים.

כיצד מבוצעת?

• המצווה מכין את הצוואה בכתב (במחשב או בכתב יד).
• שני עדים בגירים (מעל גיל 18) חותמים על המסמך לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם כי מדובר בצוואתו.
• הצוואה נשמרת אצל המצווה או מופקדת אצל רשם הירושה.

צוואה בכתב יד

צוואה זו נכתבת כולה בכתב ידו של המצווה (כולל תאריך וחתימה), ללא צורך בעדים.

כיצד מבוצעת?

• המצווה כותב במלואו את הצוואה בעט (לא מודפסת!).
• על הצוואה להיות קריאה, לכלול תאריך וחתימה ברורים.

צוואה בפני רשות

צוואה זו נערכת בפני שופט, רשם ירושה או נוטריון, אשר מתעדים ומאשרים את הצוואה.

כיצד מבוצעת?

• המצווה מוסר את הצוואה לבית המשפט, לרשם הירושה או לנוטריון.
• הרשות מאשרת את הצוואה ומבצעת תיעוד רשמי שלה.

צוואה בעל פה (שכיב מרע)

צוואה הנערכת בעל פה במקרים בהם המצווה נמצא על ערש דווי ואין לו אפשרות לערוך צוואה כתובה.

כיצד מבוצעת?

• המצווה אומר את דבריו בפני שני עדים.
• העדים מתעדים את הצוואה בכתב ומפקידים אותה אצל רשם הירושה.
• אם המצווה מחלים ולא נפטר תוך 30 יום, הצוואה מתבטלת.

סיכום השוואתי של סוגי הצוואות

סוג צוואה	נדרשים עדים?	האם מחייב אישור רשמי?	עלות משוערת	רמת האמינות
נוטריונית	לא	כן (נוטריון)	גבוהה	🔹🔹🔹🔹🔹
הדדית	כן (לרוב)	לא חובה	בינונית	🔹🔹🔹🔹
בעדים	כן (2 עדים)	לא חובה	נמוכה-בינונית	🔹🔹🔹
בכתב יד	לא	לא חובה	נמוכה
בפני רשות	לא	כן (שופט/רשם)	בינונית-גבוהה	🔹🔹🔹🔹🔹
בעל פה	כן (2 עדים)	הפקדה חובה	חינם	🔹 (רק במקרי חירום

מומלץ – עורך דין צוואות וירושות

קראו גם על סוגי חוזים אחרים במגזין משפטי

הפוסט סוגי צוואות הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.

ביטול החוזה מתבצע בדרך כלל באמצעות מתן הודעה לצד השני. לפי סעיף 20 לחוק החוזים, כאשר צד לחוזה מעוניין לבטלו, עליו להודיע על כך לצד השני תוך פרק זמן סביר מרגע שהתגלה לו העילה לביטול. הביטול נכנס לתוקף עם מסירת ההודעה, אלא אם כן נקבע אחרת.

ההודעה צריכה להיות ברורה ומפורשת, ולכלול את הסיבה המשפטית לביטול. במקרים מסוימים, הצדדים עשויים להידרש להיעזר בעורך דין כדי להבטיח שהביטול מתבצע כהלכה ולמנוע מחלוקות עתידיות.

מהם התנאים לביטול חוזה?

התנאים לביטול משתנים בהתאם לנסיבות ולחוק החל. בין התנאים הנפוצים ניתן למצוא:

1. הפרת חוזה – תנאי זה מתקיים כאשר צד אחד לא מקיים את התחייבויותיו באופן מהותי וביטול החוזה היא פעולה הכרחית. ברוב החוזים עליהם אנו חותמים, מוגדרים סעיפים שאם הפרה שלהם תחשב הפרה מהותית.
2. עילת עושק או הטעיה – אם צד אחד הוטעה בעת החתימה על החוזה, או אם נוצרו תנאים לא הוגנים. קראו בהרבה על עילת העושק וגם על עילת הכפיה
3. אי-חוקיות – חוזה שנכרת בניגוד לחוק ניתן לביטול.
4. תנאים מיוחדים – לעיתים החוזה עצמו כולל סעיף המאפשר את ביטולו בנסיבות מסוימות.

מתי לא ניתן לבטל את החוזה?

לא ניתן לבטל חוזה במקרים הבאים:

• הצד המבקש לבטל את החוזה ויתר על זכות לביטול החוזה, תנאי דומה הוא במקרה שעבוד סיים עבודתו וקיבל פיצויים מהמעסיק שלו, לרוב יחתום על סעיף בו הוא מותר על אפשרות לתבוע.
• עבר זמן רב מאז ההפרה או העילה לביטול, ובכך אבד התוקף לבקשה. לא בכדי המחוקק קבע כי ניתן לבטל את החוזה בהודעה ובתוך זמן סביר. בסיטואציה טבעית, כאשר אנו נגלה מצב בו נרצה לבטל חוזה, לא נחכה עם זה ובתוך מספר ימים, לאחר שבחנו את כל האפשרויות המשפטיות שלנו, נבחר להעביר אותה כי החוזה מבוטל.
• קיימות נסיבות שבהן הצד השני פעל בתום לב והשקיע משאבים משמעותיים בהסתמך על החוזה.

ביטול חוזה כסעד פיצוי

ביטול חוזה נחשב לסעד משפטי שמטרתו להחזיר את המצב לקדמותו, כאילו החוזה מעולם לא נכרת. במקרים מסוימים, לצד הביטול, ניתן לדרוש פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו בעקבות הפרת החוזה.
מצב זה מתייחס לרוב למקרים של הטעיה, עושק, כפייה או טעות.

לסיכום, ביטול החוזה הוא מצב מורכב ועלול לפגוע במבטל החוזה אם הביטול אינו נדרש או בנגרם שלא כהלכה ובאופן חד צדדי.

חושב לציין, אנו מבינים את תחושות הכעס והתכסול, לרוב צד הרוצה לבטל חוזה הוא הצד שרומה, נפגע והוטעה, אך עם כל זאת, חשוב מאד להתייעץ עם עורך דין כדי להבטיח שהתהליך יתבצע בצורה חוקית ולמנוע סיכונים מיותרים בעתיד.

הפוסט ביטול חוזה הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.

אכיפת קיום חוזה

ראשית, על מנת לקבל אכיפת חוזה עלינו לפנות תחילה לבית המשפט לבקש ממנו סעד אכיפה. 

בית המשפט רשאי להורות על קיום החוזה וחיוב תשלום כספי לנפגע או חיוב הפוגע, מפר החוזה, בפעולה מסוימת (צו עשה) או לחילופין להימנע מפעולה מסוימת (צו לא תעשה).

צו לסילוק חיוב כספי

במצב זה, בית המשפט מורה לפוגע, מפר החוזה, לשלם לנפגע כספים (בדרך כלל שווי החוזה, אם ניתן למדוד אותו בכסף). צו זה מאד דומה לפיצויים. 
אז מה ההבדל בין אכיפת חוזה – צו לסילוק חיוב כספי לבין תביעת פיצויים? אם שמעון יבקש מבית המשפט צו לסילוק חיוב כספי, ובית המשפט יאשר לו, אזי שעל הפוגע לשלם לתובע את הצו.
לעומת זאת, בתביעת פיצויים, יהיה על שמעון להוכיח כי ניסה להקטין את הנזק ואם לא יצליח להוכיח זאת, סיכוי סביר שבית המשפט לא יקבל את בקשתו.

צו עשה או צו לא תעשה

• צו עשה – נניח ואחד הצדדים לחוזה הבטיח לבצע פעולה מסוימת והחוזה מופר בגלל שהוא לא ביצע את אותה הפעולה, בית המשפט יכול לכפות על המפר לקיים את הפעולה אותה התחייב לבצע בחוזה. 
• צו לא תעשה – נניח ואחד הצדדים לחוזה הבטיח לא לבצע פעולה מסוימת והחוזה הופר כתוצאה מביצוע הפעולה, רשאי בית המשפט להורות על הפסקת הפעולה (צו לא תעשה).

מתי לא ניתן לדרוש אכיפת חוזה? 

המחוקק קבע בחוק החוזים תרופות ארבעה מקרים בהם לא תינתן לתובע אפשרות לבקש מבית המשפט סעד אכיפה. 

1. חוזה שאינו בר ביצוע – אכיפת חוזה משמעותה קיום החוזה, אך מה בנוגע לחוזה שלא ניתן לבצע? במקרה זה לא ניתן לבקש מבית המשפט סעד אכיפה. 
2. פיקוח בלתי סביר – ביצוע החוזה דורש התערבות ופיקוח יתר של בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל כך שלא באמת יהיה משתלם לאכוף את החוזה. 
3. עבודה אישית – מדובר על חוזה אישי, בית המשפט רואה קושי באכיפת חוזה אישי, בבחינת איכות השירות ורמת הביצוע של אחד מהצדדים לחוזה. 
4. אכיפה בלתי צודקת – סעיף זה מדבר על שיקולי צדק, סעיף זה בעצם מדבר על מצבים בהם יהיה יותר צודק לא לאכוף את החוזה מאשר לאכוף אותו.

לסיכום, סעד אכפיה ניתן לקבל אך ורק מבית המשפט, בית המשפט יכול להורות על צו לחיוב כספי, צו עשה המורה על המפר לבצע פעולה או צו לא תעשה המורה על המפר לא לבצע פעולה. 

הטיפ שלנו, רוצים לאכוף את חוזה? מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני חוזה ולברר זכויותיכם.

הפוסט אכיפת חוזה הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.

מה זה עקרון הקטנת הנזק?

בכדי שנוכל להבין מהו עקרון הקטנת הנזק, עלינו להתחיל בסעיף 14(א) לחוק החוזים תרופות;

"14. (א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין."

אם נפרש את הסעיף כלשונו, המפר לא חייב לפצות על הנזקים הבאים:

• נזק שנגרם והמפר יכול היה לצפות מראש (סעיף 10 לחוק החוזים תרופות).
• תמורה בלתי סבירה או שלא הייתה תמורה כלל של המפר (סעיף 12 לחוק החוזים תרופות).
• נזקים שאינם נזקים ממוניים (סעיף 13 לחוק החוזים תרופות).

בחלק השני של הסעיף כתוב, "… שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין."
החלק השני של הסעיף שולל פיצויים למי שיכול היה באמצעים סבירים למנוע או להקטין את הנזק.

אם קניתי מהסופר בקבוק של סבון כביסה ובאוטו גיליתי שיש בו שבר, הסבון לאט לאט נוזל ומתרוקן מהבקבוק.
אם אני אסתום את החור אם שקית או נייר דבק, אוכל לתבוע את הנזק שנגרם (כמות הסבון שכבר נשפכה), אך אם אתן לבקבוק להתרוקן ואבקש לתבוע את כולו, בית המשפט עלול לשלול ממני פיצויים, לא פעלתי על מנת להקטין או למנוע את הנזק.

הלכת "הקודחים"

הלכת הקודחים הינו פסק דין מנחה של בית המשפט העליון בעניין עקרון הקטנת הנזק ושם קבע השופט ברנזון כי התובע (הנפגע) חייב להוכיח כי נקט באמצעים סבירים על מנת להקטין את הזנק ואם לא יעשה כך, אינו יכול לתבוע פיצויים.

לסיכום, הן מלשון החוק והן מהלכת הקודחים ניתן לומר, אם הנפגע ירצה לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו, עליו, אם יכול, לנסות ולהקטין את הנזק ככל שניתן ובאמצעים סבירים.

מה זה אמצעים סבירים? פעולות בסיסיות שלא דורשות מאיתנו יותר מדי על מנת להקטין ו/או למנוע את הנזק. 

הטיפ שלנו, זיהיתם נזק? נפגעתם? אם אתם יכולים להקטין ו/או למנוע את הנזק עשו זאת.

הפוסט עקרון הקטנת הנזק הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.