(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.

מה ההבדל בין אזהרה לכפייה?

מלשון החוק ניתן לומר כי הכפייה לחתום על החוזה לאו דווקא חייבת להגיע מאחד הצדדים לחוזה, צד שלישי יכול לאיים עלינו להתקשר בהסכם, האיום יכול להיות בכוח או בהפחדה ומי שהתקשר בחוזה כתוצאה מכך יכול לבטל את החוזה.

בסעיף קטן ב' של סעיף 17 לחוק החוזים חלק כללי קובע כי אזהרה בתום לב לא עולה בכדי איום ואינה מהווה כפייה.
כלומר יכול להיות שאדם מסויים יזהיר אותנו בתום לב כי עלינו להתקשר בחוזה והאזהרה היא באמת ובתמים מבלי איום ולחץ, המחוקק אינו רואה במצב כזה ככפייה ולכן לא ניתן יהיה לבטל את החוזה. 

מה ההבדל בין עושק לכפייה?

רבים נוטים לבלבל בין העילות השונות ובעיקר בין חוזה הנולד כתוצאה מעושק וחוזה הנולד כתוצאה מלחץ ואיומים. 

בחוזה עושק, יבחן בית המשפט את תוכן החוזה ואת הנסיבות הסובבות את ההתקשרות בחוזה. 

בחוזה כפייה, אין צורך כלל לעבור על תוכן החוזה, הוא לא באמת רלוונטי, מה שכן חשוב הוא האם פלוני התקשר בחוזה כתוצאה מלחץ או איום, במידה וכן, יוכל לבטל את החוזה. 

ע"א 1569/93 פס"ד מאיה נ' פנפורד

יהלומן ומנהל בחברת מאיה יהלומים בע"מ קנה יהלומים מפנפורד כנגד צ'קים דחויים.
לפני מועד הפירעון של הצ'ק האחרון טס מאיה לחו"ל והוא ייפה את כוחו של אדם אחר, העונה על השם בוארון בכדי לנהל משא ומתן בשמו ולהציע לפנפורד יהלומים בשווי חלק מהחוב ובתמורה פנפורד תוותר על יתרת החוב.  

לאחר החתימה על ההסכם, הגישה פנפורד תביעה כנגד היהלומן בטענה כי החוזה נחתם תחת לחץ ואיומים.

בדיון בבית המשפט ישבו שלושה שופטים, השופט חשין הסכים כי מדובר בחוזה בכפייה, היה במקרה זה לחץ פסול מצדו של מאיה להסכים לתנאיו, אחרת לא יזכו לתמורה כלל, לחץ בלתי מוסרי אשר נוגד את עקרונות דיני החוזים. 

השופט שמגר טען בפסק הדין כי עילת הכפייה קמה כאשר לצד המתקשר בחוזה אין ברירה אלא לקבל את תנאי החוזה ולהתקשר בו.

לסיכום, חוזה בכפייה הינו חוזה אשר נחתם תחת לחץ ואיומים על ידי אדם, שאינו חייב להיות צד לחוזה, וכתוצאה מלחץ זה נחתם ההסכם.
הטיפ שלנו, אל תמהרו לחתום על הסכמים למרות לחצים ואיומים ואם כבר חתמתם על הסכם כתוצאה מלחץ, צרו קשר עם עורך דין הבקיא בדיני חוזים ובדקו אפשרות לביטול החוזה במידה ואתם רוצים לבטל את החוזה ובמידה החוזה באמת נולד כתוצאה מכפייה.

הפוסט כפייה הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.

מהי סוגיית העושק

המחוקק בחוק החוזים חלק כללי מתאתר את סוגיית העושק כך:

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה."

סוגיית העושק בבסיסה מהווה עבירה פלילית שבמרוצת השנים אומצה לעולם החוזים וההסכמים.
כדי שסוגיית העושק תתקיים עלינו לשאול את עצמנו חמש שאלות שכולן חייבות להתקיים

1. האם נכרת חוזה – כאמור בלשון הסעיף "מי שהתקשר בחוזה…" המחוקק מגידר מראש, חייב להיות חוזה תקף.
2. מצבו של הנפגע – האם הנפגע/הנעשק היה מצוי במצב מצוקה? האם הנעשק היה מצוי בחולשה שכלית או גופנית, או בכלל חוסר ניסיון מובהק?
3. ניצול החולשה – "עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר…" כאן עלינו להוכיח כי העושק, הצד השני שלא נפגע כתוצאה מקיום החוזה ידע על מצבו השכלי, או מצב המצוקה בו שרוי הנעשק והוא ניצל זאת לטובתו.
4. קשר סיבתי – האם החולשה או המצוקה גרמו לנעשק להתקשר בחוזה. כאן יש לבחון האם בסיטואציה אחרת לגמרי בו הנעשק אינו מצוי בחולשה גופנית, שכלית, מצב מצוקה היה מתקשר בחוזה.
5. תנאי החוזה – "ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל…" סעיף זה מדבר בעיקר על שיקולי צדק. נניח שאדם מחזיק בדירה ששווה שני מיליון, מגיע קונה, הוא רואה ויודע שהמוכר חייב למכור, הוא שקוע בחובות עד הצוואר, עבריינים מאיימים על חייו, הוא חייב כסף. אם הקונה יציע לו סכום נמוך משמעותית משוויה הריאלי של הדירה ובמזומן, סיכוי גבוה מאד שמדובר בעושק.

תוצאות העושק

אם כל חמש השאלות המוזכרות מעלה חיביות אזי שנכרת חוזה עושק, במצב הדברים ניתן יהיה לבטל את החוזה בתוך זמן סביר מאז שנודע לו על העושק.

ביטול חלקי

המחוקק קבע בחוק החוזים חלק כללי כי, אם ניתן לפרק ראת החוזה לחלקים ועילת הביטול מתייחסת לא לכל החוזה אלא לחלקים ממנו, ניתן לבטל את החלקים הנגועים בעילת הביטול ואת שאר החוזה להמשיך ולקיים.

לסיכום, עושק הוא ניצול חולשתו של צד אחד לחוזה אשר מעניק לעושק יתרון משמעותי בכריתת החוזה. 

אם אתם מרגישים שהתקשרתם בחוזה לא הוגן וניצלו את המצבכם לרעה, פנו לעורך דין הבקיא בדיני חוזים והיוועצו עמו בנוגע להמשך קיום החוזה.

קראו גם על הטעיה

הפוסט עושק הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.

טעות סופר בחוק

"נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה."

כאשר אנו דנים בעניין של טעות סופר אני מתכוונים לרוב לטעות קלה ברישום אשר יש לתקנה ולהמשיך לקיים את החוזה כרגיל.

טעות סופר מתחלקת לשני מונחים: 

1. טעות חשבון – טעות מספרים שנבעה מחישוב לא נכון.
2. טעות קולמוס – טעות שנבעה מתקלה טכנית או חוסר ריכוז של מנסח המסמך.

האם ניתן לבטל חוזה בגלל טעות כזו?

לפני שנכריע בשאלה, האם ניתן לבטל את החוזה נבין באמצעות דוגמא מהי טעות סופר.
שמעון ולוי ערכו הסכם בו שמעון ימכור ללוי את הרכב שלו ב-64,000 ש"ח לפי מחיר מחירון.
כאשר שמעון ערך את ההסכם, בטעות הוא רשם כי שווי הרכב הינו 6,400 ש"ח.

ניתוח המקרה

1. האם הצדדים התכוונו להתקשר בחוזה? התשובה היא כן, הם ערכו חוזה. 
2. מהי סוג הטעות, הטעות היא טעות סופר, ישנה טעות אך ורק במחיר, 0 אחד הושמט מהמחיר.

כיצד ניתן לתקן את הטעות?

סעיף 16 לחוק החוזים קובע כי החוזה יתוקן לפי כוונת הצדדים (ההסכמה האמיתית בין הצדדים), "יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים".
החוק קובע כי טעות מסוג זה אינה עילה לביטול חוזה וכל מה שצריך הוא לעדכן את הפגם בחוזה, שינוי המחיר ולהמשיך את קיום החוזה. 

ככלל, כאשר שינה טעות מסוג זה בחוזה, יכולים הצדדים לתקן את החוזה בינם לבין עצמם וללא התערבות בית המשפט, אם יתעוררו מחלוקות בין הצדדים, הצד המבקש לתקן את החוזה יגיש בקשה לבית המשפט. 

לסיכום, טעות סופר מתחלקת לשני מונחים, טעות חשבון, כשמה כן היא, טעות בחישוב מספרים בחוזה וטעות קולמוס, טעות אשר נובעת לרוב מחוסר ריכוז וכתוצאה מכך אנו רושמים פרט לא נכון או לא מדויק.
במקרה כזה לא יהיה ניתן לבטל את החוזה.

הטיפ שלנו, לפני כל חוזה מומלץ לערוך זכרון דברים, מסמך כתוב המסכם בכתב את כל ההסכמות והפרטים החשובים לחוזה, על בסיס זכרון הדברים ניתן לייצר חוזה יציב וטוב, נטול טעויות ובעיקר, ראיה חזקה לרצון והסכמת הצדדים להתקשר בחוזה.

קראו בהרחבה על פגמים בכריתת חוזה

הפוסט טעות סופר הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.

מהי הטעיה?

לפני שנדון עמוקות בסוגיית הטעיה, יש לגשת תחילה לחוק החוזים: 

"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעה והצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה הטעיה – לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן."

יסודות עילת ההטעיה

1. חובה שיהיה חוזה בין הצדדים – הטעיה מהותה להטעות את צד לחוזה על מנת להתקשר בחוזה.
2. טעות – כל הטעיה היא טעות, הטעיה היא גרימה של טעות במכוון.
3. קשר סיבתי – כאן יש לבחון האם נתקשר בחוזה בגלל ההטעיה.

ניתוח סעיף ההטעיה

את החלק הראשון של סעיף 15 לחוק החוזים המדבר על הטעיה קל לפרש, ניתן לבטל את החוזה אם אחד הצדדים לחוזה הטעה ויצר טעות מכוונת וכתוצאה מטעות זו הצד השני לחוזה בחר להתקשר ולהתחייב בחוזה.

החלק השני של הסעיף מעט מורכב, מה זה אי גילוין של עובדות לפי דין ונוהג? סעיף 12 לחוק החוזים חלק כללי מדבר על תום לב במשא ומתן. 

אז מה זה בעצם תום לב? החלק השני של סעיף 15 מדבר על אי גילוי עובדות, הכוונה היא שצד אחד לחוזה יכול להסתיר עובדות מאד חשובות שאם אני אדע אותן אני לא אתקשר עם האדם הזה בחוזה. 

אפשר לומר שתום לב הוא יושרה, אנו נחתום על חוזה ביושרה ונגלה פרטים מהותיים וחשובים שלרועה מזלנו עלולים למנוע מהצד השני להתקשר בחוזה. 

עד כה ניתן להבין שהטעיה היא פעולה מכוונת של א' לגרימה של טעות שבגללה ב' יתקשר בחוזה. הטעות הזו יכולה להיגרם גם מחוסר יושרה ואי גילוי עובדות מהותיות שאם ב' היה יודע אותן הוא לא היה מתקשר בחוזה.

הטעו אותי! האם מגיע לי פיצויים?

חוק החוזים, סעיף 15, המסדיר את עניין ההטעיה, לא רושם מפורשות כי ניתן לתבוע פיצויים.
מלשון החוק ניתן ללמוד שני דברים חשובים: 

1. מי שהוטעה יכול לבטל את החוזה
2. יש אזכור לחובת תום הלב, ומצב של הטעיה, די ברור שהצד המטעה לא פעל בתום לב.
   סעיף 12(ב) לחוק החוזים (תום לב במשא ומתן), קובע כי צד שנפגע כתוצאה מחוסר בתום לב במשא ומתן רשאי לתבוע פיצויים הן לפי חוק החוזים תרופות והן מכוח פקודת הנזיקין.

לסיכום, הטעיה היא פעולה מכוונת של צד לחוזה אשר יוצרת טעות שכתוצאה ממנה נתקשר בחוזה. 
כתוצאה מהטעיה ניתן:

1. לבטל את כל החוזה ובתוך זמן סביר, הצדדים ישיבו זה לזה כספים או מסמכים שעברו בניהם.
2. ביטול חלקי של החוזה הנגוע בהטעיה.
3. תביעת פיצויים.

הטיפ שלנו, לפני שאתם פועלים במהירות, צרו קשר עם עורך דין המתמחה בדיני חוזים והיוועצו עמו כיצד יש לפעול. 

הפוסט הטעיה הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.

טעות כהגדרתה בחוק

על מנת להבין מהי טעות, עלינו תחילה לבדוק את סעיף 14 לחוק החוזים:

"14. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

(ב)  מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.

(ג)   טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.

(ד)  "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה."

דיני הטעות

ראשית, יש להתגאות ולציין כי דיני הטעות וההטעייה הם חקיקה ישראלית אותנטית ולכן במצבים שכאלו, למשפט הזר (המשפט האנגלי למשל) יש חשיבות פחותה.

פירוש סעיפי החוק

• החוק מגדיר את הטעות כמצב בו צד לחוק חושב מחשבה שאינה נכונה ואינה מציאותית ועקב אותה מחשבה הוא מתקשר בחוזה.
  אם אותו אדם היה יודע את המציאות כמו שהיא באמת, הוא לא היה מתקשר בחוזה מההתחלה (סעיף 14(א)).
• סעיף 14(ב) מותיר לבית המשפט את האפשרות לאפשר ביטול חוזה אם צודק יהיה לבטל את החוזה.
• סעיף 14(ג) קבוע כי טעות אינה עילה לביטול חוזה אם הצד שלא טעה מודיע לצד הטועה על הטעות ומתקן את החוזה לפני שבוטל.
• סעיף 14(ד) היא טעות בכדאיות העסקה ואינה עילה לביטול חוזה.

יסודות הטעות

• חוזה – אם אין חוזה אין טעות. כדי שיהיה חוזה צריכה להיות הבנה של החוזה (גמירות דעת) ומסוימות (חוזה המפרט את הפרטים המהותיים בהסכם).
• טעות – כדי אנו נוכל לבקש לבטל את החוזה עקב טעות, עלינו להוכיח שהייתה טעות, תפסנו את המציאות לא כפי שהיא ואם מראש היינו יודעים על הטעות כמובן שלא היינו מתקשרים בחוזה. 
• קשר סיבתי – התקשרתי בחוזה רק בגלל הטעות! 
• טעות יסודית – אם לא הטעות לא היינו מתקשרים בחוזה. 
• הצד השני ידע או היה עליו לדעת על הטעות – אם הצד שלא טעה ידע על הטעות או היה עליו לדעת על טעות הצד שטעה רשאי לבטל את החוזה.

בשורה התחתונה – איך נדע אם טעינו?

הייתם בטוחים במיליון אחוז שהמציאות היא אחת, התקשרתם בחוזה, לא משנה איזה חוזה, ובפועל המציאות היא אחרת, אל חשש, ניתן יהיה לבטל את החוזה אם הצד השני יכול היה לראות את הטעות או שהוא ידע שיש טעות. 

גם אם התרשלתם ולא בדקתם מספיק לפני החתימה על החוזה, סוגיית ביטול החוזה נתונה בידי בית המשפט (סעיף 14(ב) לחוק החוזים).

שימו לב! טעות בכדאיות העסקה אינה עילה לביטול חוזה, לרוב מדובר על עסקאות כלכליות שלא צלחו.
מומלץ להיוועץ עם עורך דין בעניין זה.

קראו עוד על פגמים בכריתת חוזה

הפוסט טעות הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.

טעות היא מצב שבו אחד הצדדים להסכם התקשר בחוזה שאם הוא היה שם לב לטעות הוא לעולם לא היה מתקשר בו. 

לדוגמא, שמעון רכש דירה מלוי בסכום של מיליון ש"ח במחשבה שזה באמת שווי הנכס. נניח שהשווי הריאלי של הנכס הוא 800 אלף ש"ח, אם שעון טעה והטעות שלו עומדת בכל המבחנים של טעות לפי סעיף 14 לחוק, אזי ששמעון יכול לבקש לבטל את החוזה.

קראו בהרחבה על יסודות הטעות

טעות בכדאיות העסקה היא טעות שונה בתכלית, כאן מדובר על טעות שהיא נטו בכדאיות העסקה ואותה ניתן לגלות רק בדיעבד.
לדוגמא, שמעון רכש 100 מניות של חברה מסוימת כי הוא היה בטוח שהיא הולכת להיות הדבר החם הבא. בפועל, המנייה ירדה בערכה ושמעון הפסיד 50% מסכום הכסף אותו השקיע. בדיעבד, זו הייתה עסקה ממש לא כדאית, מדוברת בטעות בכדאיות העסקה, שמעון לא העריך נכון את המניה.

לסיכום, טעות בכדאיות העסקה הינה טעות המתייחסת לערך המספרי / הכלכלי של העסקה.

אדם אשר נכס לעסקה בתקווה או במחשבה שהוא עשוי להרוויח ובפועל טעה ונכשל, לא יכול לבקש ולבטל את החוזה בענה לטעות. הדברים נכונים גם לנכסי נדל"ן, אם אדם קנה דירה במחיר מופקע ביחס לשוק ו/או השווי הראלי של הנכס, אז שמדובר בטעות בכדאיות העסקהה ולא בטעות המאפשרת את ביטול החוזה. 

טיפ חושב! לפני שאתם ממהרים להסיק מסקנות וחלילה להפר חוזה או לבקש לבטלו, בחנו את הדברים לעומק והיוועצו עם עורך דין מוסמך.

הפוסט טעות בכדאיות העסקה הופיע לראשונה ב-חוזים משפטיים.