מדוע אין הגדרה למונח חוזה?
- במשפט האירופאי, חוזה מוגדר כהסכמה אליה הגיעו שני הצדדים או יותר, הדגשים הם על מפגש של הרצונות והפעולה הראשונה במשפט האירופאי יהיה סעד אכיפה.
- במשפט האנגלו אמריקאי– חוזה הוא ACTIONABLE PROMISE (תביעה באנגלית משפטית), הבטחה שניתן לתבוע בגינה, הסעד הרגיל בגין הפרת חוזה יהיה סעד הפיצויים, אכיפה מן היושר. דגש הוא על ההבטחה ועל כך שניתן להגיש תביעה, הסעד העיקרי הוא פיצויים, התחייבות שניתן לאכוף.
- במשפט הישראלי- אין הגדרה ממשית, שילוב של שתי הגישות עם נטייה למשפט האירופי.
דיני החוזים ניצבים על 3 יסודות
- המוסרי – הבטחת – תקיים. מי שכרת חוזה עליו לקיים אותו (בלטינית PACTA SUNT SERVANDA), ומה אם החוזה אינו מוסרי? מכאן שאין הצדקה לחוזה.
- היסוד החברתי תועלתי – הרעיון הוא שכאשר הבטחות מקויימות, הדבר מועיל לחברה.
קיום הבטחות הוא ערך חברתי ולכן המשפט נותן תוקף מלא להתחייבות עסקית ופחות תוקף להתחייבות למתנה. מבחינת התועלת והאינטרסים של החברה יש חשיבות יתר דווקא לחוזים אישיים, בגלל סיבות חברתיות המשפט מתערב יותר בחוזי עבודה ובחוזים צרכניים. - היסוד הכלכלי – לא ניתן לפתח את הכלכלה מבלי חוזים ולכן יש תועלת בחוזים ושיקולים כלכליים היו מאז ומעולם בתחום דיני החוזים. החידוש של עשרות השנים האחרונות הוא הגישה הכלכלית למשפט שמטרתה לענות על שאלות כלכליות.
בשיטה זו יש לבחון את הדינים השונים, באיזה מידה הם יעילים, הם קובעים כמבחן העיקרי לתוקפם של דיני החוזים את מבחן היעילות, אם יש הוראת חוק שמקדמת את היעילות נתמוך בה, ואם אינה יעילה ננסח אותה מחדש.
גבולות דיני החוזים
האם ישנם גבולות למשפט? האם באמת הכל שפיט? בנושא זה יש מחלוקות בין הציבור והמשפטנים.
אם הכל שפיט ביהמ"ש יכול להתערב בכל נושא ולהחליט לגבי כל עניין.
נושא גבולות דיני החוזים רלוונטים לאלו ששואלים האם בכלל קיימים גבולות בדיני-החוזים.
פס"ד מדינת ישראל נ' קריאנסקי:
קריאנסקי השתתף בחידון התנ"ך וטען כי חישוב הנקודות שלו היה שגוי.
השופט ברנזון טען כי אלו החלטות הנוגעות לשופטים הממונים בחידון עצמו ואין מקום להתערבות ביהמ"ש אלא אם כן ישנן ראיות למרמה, מה שלא מתקיים במקרה הנדון.
עניינים של תואר וכבוד לא יוצרים זכויות משפטיות, אלו עניינים מחוץ לתחומי המשפט.
