תוכן עניינים
צורת החוזה
סעיף 23 לחוק החוזים קבוע עקרונית את צורת החוזה, ומלשון החוק נראה כי חוזה יכול להיות בכתב, בעל פה, או בכל צורה אחרת.
דרישת הכתב כדרישה צורנית – יתרונות
כאשר אני כורתים חוזה בכתב ניתן ללמוד על יחסי הכוחות בין הצדדים לחוזה, ניתן בכל שלב לגשת לחוזה, לעבור עליו, לתקן אותו, להיזכר בפרטים ולשמור על יחסים תקינים בין כל הצדדים לחוזה.
רק תתארו לכם, כמה קשה ומסובכת יכולה להיות סיטואציה בה על הסכמים ועסקאות גדולות מאד יתעוררו מחלוקות כל צד לחוזה יספר את הסיפור שלו, מי באמת צודק? מה באמת סוכם?
עצם היותו כתוב, ניתן להוכיח לטעון כמעט כל דבר בקשר לחוזה, כמובן שישנם חוזים טובים יותר, המפורטים היטב וחוזים פחות טובים אשר עלולים להשאיר מקום לשאלות.
דרישת כתב מהותית
המחוקק קבע כי בעסקאות מסוימים חוזה חייב להיות בכתב. פירוש הדבר שרשום מפורש בחוק שחוזה בעניינים אלו חייב להיות בכתב, לדוגמא, סעיף 8 לחוק המקרקעין:
"8. התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב."
חריג לסעיף 8 לחוק המקרקעין הוא סעיף 79, המדבר על שכירות קצרה. שכירות לתקופה של עד 5 שנים נחשבת שכירות קצרה ואינה מחייבת חוזה בכתב, וגם סיכום בעל פה ייחשב הסכם מחייב.
או למשל סעיף 5(א) לחוק המתנה:
"5.(א) התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב."
כאשר ישנה דרישת כתב מהותית, כתוב בחוק "טעונה מסמך כתוב", עלינו להבין שאם לא יהיה חוזה בכתב, לא יהיה תוקף להסכמות בין הצדדים.
דרישת כתב ראייתית
כאן מדובר על סיטואציה מעט מורכבת, מצד אחד החוק לא דורש חוזה בכתב, וכל הסכם בעל פה, לחיצת יד, הרמת כוס לחיים, יחשבו כהסכם מחייב אך בבוא העת ויתעורר סכסוך בין הצדדים לחוזה, לתובע יהיה קשה מאד להוכיח את פרטי ההסכם המלאים.
לסיכום, באופן עקרוני המחוקק מאפשר לנו לערוך הסכם ללא צורה מחייבת, אין דרישות מיוחדות לצורת החוזה וגם ברכת "מזל וברכה" (עסקת יהלומים) תחשב הסכם מחייב.
מצד שני, ישנם חוקים מפורשים אשר קובים חדש משמעית כי בעניינם יש לערוך חוזה בכתב, כמו עסקת מקרקעין למשל.
הטיפ שלנו, רוצים לערוך חוזה? עומדים בפני עסקה חשובה? גשו לעורך דין המתמחה בדיני חוזים ותשאלו האם על פי החוק חייב להיערך חוזה בכתב.
כל חוזה היא התחייבות, לחיוב ולשלילה, לפני שאנו מתחייבים מול כל אדם, מומלץ להתייעץ ולבדוק מהן הזזכויות שלנו, בהצלחה!